חן נ' חברת השמירה בע"מ

פסק דין

1.הנתבעת היא חברה לשירותי שמירה ואבטחה אשר העסיקה את התובע במשך כארבע שנים. השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו היא האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ולפיצויים בגין עגמת נפש עקב פיטוריו. כמו כן חלוקים הצדדים באשר לזכאותו לרכיבים שונים: הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ובגין ניכויים שלא כדין מהשכר, פדיון חופשה והבראה, אש"ל והפסד דמי אבטלה.

2.רקע עובדתי

א.התובע הועסק על ידי הנתבעת בתפקידי שמירה מיום 1.5.07 ועד לתחילת חודש אפריל 2011.

ב.על הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה (להלן - ההסכם הקיבוצי). החל מחודש יולי 2009, חלו על הצדדים הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה מיום 2.11.08 (מספרו 7041/08). עובר לכניסתו של ההסכם הקיבוצי החדש לתוקף, חלו הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה משנת 1972.

ג.בסמוך להתחלת עבודתו, ביום 30.4.07, נמסר לתובע טופס הודעה לעובד בו פורטו תנאי העסקתו (נספח א' לתצהיר מר סדן, המצהיר מטעם הנתבעת).

ד.בתקופת עבודתו התובע הוצב במספר אתרים. במשך כשלוש שנים התובע עבד בסניף הדואר בקרית אליהו בראשון לציון. לאחר שהנתבעת הפסידה במכרז להפעלת שירותי השמירה במקום, התובע הועבר לעבוד בשירות המבחן בראשון לציון, שם עבד במשך כשבעה חודשים. עבודתו במקום הופסקה עקב בקשת נציג שירות המבחן (ר' עדותו של מר סדן, בעמוד 10 לפרוטוקול שורות 11-22 ובעמוד 11, שורות 17-19). לאחר מכן עבר התובע לעבוד בסניף איקאה בראשון לציון, שם עבד במשך כחודש וחצי עד ליום 6.4.11. בהמשך ביקשה הנתבעת לשבצו במקום עבודה חלופי. ממועד זה ואילך החלה השתלשלות עובדתית לגביה קיימת מחלוקת בין הצדדים, במהלכה שהה התובע בביתו ולא עבד בפועל, ובסופו של יום התובע לא חזר לעבודה בפועל אצל הנתבעת.

3.ההליך

א.ישיבת קד"מ התקיימה בפני נשיא בית הדין (כתוארו אז) כב' השופט שפיצר. באותו דיון התובע הודיע שהוא חוזר בו ממרבית רכיבי התביעה, להוציא ארבעה רכיבים: הבראה, ותק, פיצויי פיטורים ושכר בגין הפסד השתכרות בפרק הזמן של שלושה שבועות בחודש אפריל 2011, בהם לא עבד.

כשלושה שבועות לאחר ישיבת הקד"מ, התובע ביקש לחזור בו מההסכמות הדיוניות ובקשתו נעתרה בחיוב.

ב.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, המנוסח בלשון כללית והוא דל בפרטים ביחס לרכיבי התביעה שפורטו בכתב התביעה. לתצהיר התובע לא צורף אף מסמך.

ג.בישיבת ההוכחות נשמעו עדויות התובע ונציג הנתבעת - מר עודד סדן (להלן – סדן), עובד הנתבעת לשעבר, אשר שימש במועדים הרלוונטיים כמנהל איזור. בתום הישיבה, הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

ד.לאחר שהסתיים שלב הבאת הראיות ונשמעו סיכומי הצדדים, התובע הגיש השלמת סיכומים בכתב, אליה צורפו מסמכים רבים אשר הוגשו לראשונה לתיק בית הדין: דו"חות נוכחות, תלושי שכר ותכתובות בין הצדדים. יש לציין כי בעוד שסיכומי התובע בעל פה התרכזו בשאלת הזכאות לפיצויי פיטורים, ובכך נראה כי התובע זנח את שאר תביעותיו (במידה רבה, בהתאם להסכמות אליהן הצדדים הגיעו בישיבת הקד"מ), ב"השלמת הסיכומים" בכתב התובע חזר על כל רכיבי התביעה המפורטים בכתב התביעה. חרף התנגדות הנתבעת, הוחלט כי השלמת הסיכומים מתקבלת בהתעלם מהמסמכים החדשים שצורפו לה והנתבעת רשאית להשלים את סיכומיה בכתב.

ה.העולה מן המתואר לעיל הוא כי התובע ניהל את עניינו בבית הדין בהתעלם מסדרי הדין ואף בהתעלם מהחלטות דיוניות שניתנו (למשל, החלטה בנושא הגשת תצהירי עדות ראשית בצירוף כל המסמכים שהצדדים מבקשים להסתמך עליהם).

ומכאן נפנה לדיון בתביעה עצמה.

סיום עבודתו של התובע

4.התובע הועסק כשלוש שנים בסניף הדואר בקרית אליהו בראשון לציון. במהלך תקופה זו, עבד פעמים בודדות גם באתרים אחרים (ר' עדותו בעמוד 4 לפרוטוקול, שורות 1-7). לאחר סיום המכרז במקום, התובע הוצב במקום עבודה אחר, במתקני שירות המבחן בראשון לציון. לאחר כשבעה חודשים, עקב תלונות של האחראי במקום, התובע הוצב לעבוד בסניף איקאה המרוחק מביתו (יחסית למקום עבודתו הקודם), ובאתר זה נדרש לבצע עבודות במשמרות שונות מאלו בהן הועסק קודם לכן – משמרות ערב ושבת. לאחר מכן, הודיעה לו הנתבעת כי עבודתו באתר תופסק. כך נותר התובע במשך שלושה שבועות בביתו כשהוא מחוסר עבודה (סעיפים 9-14 לתצהיר התובע).

5.לטענת התובע, בתקופת עבודתו באיקאה ביקש להשתבץ במקום עבודה קבוע, אך הוצעו לו מקומות עבודה חלופיים בתנאים פחותים (סעיף 16 לתצהיר התובע). כמו כן, בחודש אפריל 2011, עת הגיע למשרדי הנתבעת על מנת לשוחח עם מנהלה, הותקף בצעקות ובאיומים תוך שנטען בפניו כי תוגש נגדו תלונה למשטרת ישראל בשל אחזקת נשק שלא כדין (סעיף 19 לתצהיר התובע).

6.יש להדגיש כי גרסתו של התובע היתה סתומה וכללית. כך למשל, לא פורטו בה המועדים בהם התרחשו האירועים נשוא כתב התביעה ואף לא צוין מקום מגוריו של התובע (למרות שנטען כי הוא הוצב במקומות המרוחקים מביתו).

7. מאחר שהתובע עבד בשירות המבחן כשבעה חודשים לאחר הצבתו בסניף הדואר, יש לראותו כמי שהסכים לשינוי זה בתנאי העבודה ואין לראות בהעברה זו הרעה מוחשית (השוו: דב"ע נד/ 3-86 גולן - אי.אל.די. בע"מ, פד"ע כז 270, 276 (1994); ע"ע (ארצי) 498/09 אקי"ם ישראל (ע"ר) - טלקר, (29.12.11)). מאותו נימוק גם תנאי העבודה בדואר אינם רלוונטיים לצורך השאלה האם חלה הרעה בתנאי עבודתו.